• איל יוסינגר

הכניסו פנימה את האור

עייפות, חוסר ריכוז ואפילו דיכאון יכולים להגרם משימוש שגוי באור טבעי. אדריכלים טובים מוטרדים מן האור, רגישים אליו ואף מתכננים באמצעותו חללים. הנה כמה תובנות בנושא אור טבעי, לרגל חג האור.



סרטון הדמיית אור טבעי בחלל



ברגע בו הומצאה נורת החשמל, התחיל הקרע בין הבניין לשמיים. תחליף האור המלאכותי איפשר לבנות מבנים וחללים אוטיסטיים לשמש, ההולכים ושוכחים את חוקיהם הבסיסיים של בנאי העבר. חללים עמוקים מידי לחדירת קרני השמש, פתיחת חלונות ללא רגישות לכיוון החזית או התעלמות מהצורך בצל הן רק חלק מהתחלואות של הבנייה העכשווית. הסתמכות חוזרת על אור חשמלי, נגיש וקבוע הולידה תופעות כמו משרדים ללא חלונות, קומות ענק של ישיבה משותפת ומרכזי מסחר שטופי אור בוהק ביום ובלילה. 

למה אור טבעי?

במשך מיליוני שנות אבולוציה נערכו התאמות בין האור לחיים. מחזור האור היומי והשנתי, גווני היממה והעונות, תהליכים ביוכימיים כייצור ויטמין D ופוטוסינתזה, מחזורי השינה והערות, כולם המשך של מחול בלתי פוסק בין השמש לחיים שעל הארץ. 

בשנים האחרונות חל עניין גובר באור הטבעי והשלכותיו על האדם. מחקרים רבים מצביעים על שיפור במצב הרוח, שיפור בהישגים בלימודים, הבראה אצל חולים והגברת התפוקה בעבודה אצל אנשים שנחשפים לאור טבעי באופן קבוע במהלך היום. מאידך, תופעות מסוכנות כדיכאון נמצאו קשורות למחסור באור לאורך זמן, וסוגים מסוימים של גידולים סרטניים נמצאו קשורים לשינוי שגרת המאורות, כמו למשל חשיפה לאור במהלך השינה בלילה.

נורות החשמל אינן יכולות להתחרות בשלל האיכויות הקיימות באור השמש. מורכבות האור על גווניו והשתנותו המתמדת ביום ובשנה, עדיין לא חוקו במלואם על ידי שום מכשיר מעשה האדם.

ההשפעות הפסיכולוגיות, הכימיות והקוגניטיביות של האור על גופנו קוראות לכל אדריכל לתכנן מקומות ומבנים בהם לאור הטבעי השפעה מבוקרת, מחושבת ומשמעותית.

איך מתכננים אור?

האור הוא חומר אדריכלי, ועבורי מהווה בסיס לכל תכנון. על אף התקנים הקשורים בעוצמת האור הנדרשת בכל סוג של חדר או חלל, העיסוק באור הוא עיסוק אמנותי הרבה יותר מאשר תחום מדעי. לתכנן עם האור זה קצת כמו בישול - יש לדעת את העקרונות, אך ההבדל בין תבשיל שגרתי למעדן טמון בהכרח בכישרונו של הטבח.

כל חלל אדריכלי הוא מלכודת אור. קודם אנחנו חוסמים את כניסתו באמצעות קירות וקומות, ואז פותחים פתחים דרכם הוא יכול להיכנס. מיקום הפתחים, צורתם, צורת החלל, צבעים וטקסטורות, כולם חלק מקביעת התנהגות האור בתוך החדר.

תכנון באור טבעי - מתכון לאדריכל המודע

ראשית כל עלינו להחליט מה משמעות האור בחלל המתוכנן. האם זהו אור לצורך עבודה ולימוד, או אור בעל משמעות סמלית אחרת? בחדרים בהם נדרש אור חזק וקבוע, הגישה התכנונית כוללת שני שלבים:

  1. חללים בהם נדרש אור חזק וקבוע

א. הצבת חלונות ופתחים מספיקים בהתאם לחזית

ב. מניעת אור ישיר וסנוור

א. הצבת הפתחים תלויה בעיקר בכיוון הפתח ביחס לרוחות השמים, ובמיקום המבנה על כדור הארץ. בישראל פתיחת פתח לכיוון דרום, או פתח בתקרה מהווים מקור אור משמעותי לאורך כל השנה. פתח לצפון בישראל נהנה גם הוא מאורה של כיפת הרקיע, אך נכון לרוב שיהיה גדול יותר. ככלל אצבע, כ-15% שטח זיגוג משטח הרצפה עשוי לספק תוצאות אור מספקות, כאשר הפתחים במרחק של לא יותר מאשר 4-6 מטרים לעומק החדר.

ב. מניעת אור ישיר וסנוור הם תנאי הכרחי לחלל נעים ויעיל. האמצעים המקובלים הם רכיבי הצללה חיצוניים ופנימיים, וכן רכיבי חסימת אור ושיבורו. וילונות ותריסים הם אמצעי נפוץ ויעיל כמענה רחב, אך על האדריכל לוודא כי השימוש בווילון אינו מחפה על טעויות בתכנון.

 2. חללים בהם לאור משמעות סמלית


אלה הם המקומות האדריכליים המעניינים באמת. כאן מפסל האדריכל את האור על מנת לגבות את הרעיון החללי וליצור אמירה. תולדות האדריכלות משופעת במאות דוגמאות של מבנים מצוינים, כולם השכילו לנתב את האור לטובתם. הפנתיאון ברומא עם חלון האוקולוס העליון, הקתדרלות הגותיות הגדולות עם חלונות הויטראז' והמקדש המצרי בלוקסור עם ההיררכיה של האור מן החול ועד הקודש, כולם מהווים קטלוג של שימוש באור טבעי להשגת דרמה אדריכלית.

גם בישראל משופעת האור דוגמאות נהדרות. אזכיר כאן את המשכן לאמנות עין-חרוד של האדריכל שמואל ביקלס, היכל הספר במוזיאון ישראל של האדריכל ארמן פיליפ בארטוס ואת מבנה הכניסה החדש לגני הנדיב בזיכרון יעקב, של האדריכלית עדה כרמי.

האדריכל כפסל של אור

כאשר אני ניגש לתכנון חלל, הצעדים הראשונים נולדים מהפניית המבנה לשמש. אחרי טיפול בכמות האור הנדרש ומניעת סנוור ישיר ובוהק, אני חושב על משמעותו הסמלית של האור. בבית מגורים פרטי שתכננתי לאחרונה, הצבתי חלון מזרחי גדול למדי בפינת המשפחה, שהיא גלריה פתוחה מעל הסלון. אור הבוקר החודר ממזרח נכנס ישירות אל המקום, ומהווה ברכת השכמה לילדים היוצאים מהחדרים הסמוכים.

במבנה משרדים שתוכנן עבור הצבא, נקבעה המבואה כמקום ציבורי מואר משתי חזיתות ומחלונות בתקרה. האור הרב עמד בניגוד למסדרונות המשרדים המוצלים יותר, והווה נקודת מפגש והתמצאות בבניין כולו.

בקמפוס עבור בעלי צרכים מיוחדים בעיר אילת, תכננתי בריכה טיפולית הנמצאת תחת הקרקע. פס של אור טבעי מהתקרה מנחה את הנכנסים למקום, ומוביל היישר אל קיר מרכזי דמוי סלע, שטוף במים ואור רך המגיע ממעל.

בספרו הנהדר "בשבח הצללים", מתגעגע הסופר היפני ג'ונאיצ'ירו טאניזקי אל האדריכלות היפנית בטרם עידן החשמל. כל הבתים וההיכלים כוסו בגג רחב מגן מהגשם וחוסם אור, מה שהוליד תרבות שלימה של אפלוליות. טאניזקי מתאר את מרק המיסו, עיטורי הזהב על הכלים ואיפור הנשים הלבן כחלק מתרבות עשירה של שכבות וצללים. תרבות זו כמעט ונכחדה עם שטיפת המקומות באור הפלורסנט והניאון. העץ הכהה כוסה בשיש לבן, נרות הוחלפו בנורות בוהקות.

ישראל אינה יפן, אך ניתן בהחלט לשער כיצד יכול אור מקומי לייצר תרבות. האור הישראלי מחוספס וקשה, אך בטיפול נכון ניתן להפיק ממנו חללים מוארים מאד, ועדיין נעימים ומזמינים. אדריכל שמתעסק באור יבטיח אדריכלות מודעת, מקומית, מחוללת השראה ובריאות.

חג אורים שמח!



הדמיית אור טבעי בבית מגורים - סקלת צבעים



0 צפיות
  • Facebook
  • Instagram
  • LinkedIn