• איל יוסינגר

מה יש לי לחפש בחאלב, סוריה

בישראל הימים ימי זכרון. שואה וגבורה, אסון ותקומה. בפסח קראנו "...אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו...". יש בימים אלה בכדי לחזק את סיפורו של עמנו, אבל אני שומע לקח אחר. עלינו ללמוד כיצד למנוע סבל ומלחמה לא רק עבור עצמנו, אלא עבור האנושות כולה.

אדריכל ישראלי, מחליט לתכנן בתחומי מדינת אויב

יצא קול קורא לתכנון בעיר חאלב, סוריה. חאלב נפגעה קשות במלחמת האזרחים, כאשר נכנסה למעגל הקרבות בשנת 2012. חלקים גדולים מהאתר ההיסטורי - תרבותי שניצב במרכזה הפכו לגלי אבנים קרועים. באתר זה מורשת הסטורית בת למעלה מ-7000 שנים והוא כלל מבנים מהעת העתיקה, מצודות מימי הביניים, מסגדים מתקופות שונות ומוזיאון במבנה עות'מאני.

כאשר אני מתכנן מבנה אני מתגעגע לחיים של טרום עידן התעשייה. חשוב לי לחבר מחדש את האדם אל משפחתו ואל קהילתו. אני בוחן את היחסים העדינים בתוך כל משפחה על מנת להציע מרחב מתאים, מקום לצמיחה אישית ומשפחתית של כל בני הבית. הדבר מושג באמצעות חללים המהווים הזדמנות למפגש ולמערכות יחסים מגוונות. הבית מבחינתי הוא מוזיאון של מצבי חברה שונים, מפרטיות מלאה ועד לשהייה משותפת בחלל אחד. את מצבי החברה מלווה החלל באמצעות אור, פרופרוציה ומיקום פונקציונאלי. 

את הקשר לקהילה אני מאחה באמצעות הצעה למפגשים אקראיים יום-יומיים לצד אפשרות לפרטיות מלאה. אדם הפוגש את שכנו בזמן הקפה של הבוקר ומברכו לשלום, ירגיש נטוע יותר בחייו הקהילתיים, ויצמח אל תוך בטחון ואושר. 

בהיבטים סביבתיים חשוב לי להציע מגע ישיר ובלתי אמצעי בין האדם אל גזע העץ המחוספס, האדמה הלחה, האור המתחלף וריחות העונות. מבחינה חברתית, האדם אינו ייצור שלם ללא המשפחה הקרובה שלו והקהילה אליה הוא משתייך. 

הבתים שלי הנם מכשיר לחיבור ולא לניתוק, חיבור שאני רואה בו תנאי הכרחי לקיום שלם עבור אנשי המאה ה-21.


מבנה השער הדרומי במצודת חאלב לפני 2012 ובשנת 2017 (מקור - UNESCO)

מדרום לאתר המרשים התקיים שוק מקורה מרכזי הנפתח לרחבה ציבורית. לצידו פעל בית ספר, מסגד, בית מלון, חמאם עתיק ומבנים שלטוניים שונים. במקומם נותרו מכתשי פגזים.



השוק המרכזי של חאלב לפני ואחרי מלחמת האזרחים


הנה סרטון קצר המציג את יופיו המרהיב של המבנה בטרם נחרב:

https://youtu.be/4MkJeg5Ju5I

אדריכלות כאקטיביזם

בכוחה של אדריכלות לעורר תקווה. מבנה הנו גם סמל וגם מכשיר למימוש שאיפותיו של האדם. בחרתי להשתתף בתחרות אדריכלים בסוריה על מנת להראות כי לתרבות אין גבולות פיזיים או פוליטיים. 

המעורבות האישית שלנו, כבני אדם המתעניינים בשלומם של בני אדם, יכולה בפני עצמה להעביר מסר של אחווה וסולידריות.

מרכז רפואה אינטגרטיבית לילדים 

התחרות נתנה חופש פרוגרמטי, ולמעשה קראה למגישים להציע את הפונקציה הנכונה בעיניהם למתחם ההרוס. בחרתי לתכנן מרכז רפואה אינטגרטיבית לילדים (CHIC - CHILD HEALTH INTEGRATIVE CENTER).

הסבל הנורא של העם בסוריה מחייב מהלכי שיקום נרחבים. הבחירה בילדים מאפשרת תקווה לדורות הבאים. 

רפואה אינטגרטיבית מתייחסת למבריא במכלול של היבטים: פיזי, נפשי, משפחתי-חברתי ורוחני. המרכז המתוכנן אינו עוד מבנה גושני מסוגר ואוטיסט לסביבתו, אלא יוצר בעצמו מרקם עירוני.

זהו תא גזע בריא בליבה של רקמה גוססת, ועימו תקווה לתחייה חדשה.

במרכז פונקציות טיפוליות ושיקומיות המערבות את הקהילה והעיר. להלן כמה מהן:


  • שוק פתוח ובו סדנאות מעשיות לריפוי בעיסוק תוך אינטראקציה עם העוברים והשבים

  • גן קהילתי ובו חלקות לייצור מזון 

  • חלל חזרות למוזיקה הנצפה מהרחוב

  • חדר כושר נגיש ובריכה טיפולית

  • גלריה לאמנים ומרחב למכירת אמנות

  • מלונית למשפחות הילדים המבריאים

  • גנים תרפיוטיים רב-חושיים המעודדים למידה ופעילות

  • חדרים לטיפול בתנועה ובמגע

  • מרכז מתנדבים הכולל מתקן הדרכה ושהייה

  • תיאטרון אור ירח פתוח, מיני-גולף למשפחות, בית קפה ועוד... 


מרכז רפואי לילדים עשוי לגבש הסכמה רחבה בקרב הצדדים, ולא לשמש כמטרת הפגזה עתידית. השיקום מתבצע לנוכח הקהילה ובשיתוף עמה, על מנת ליצור חברה חזקה ומגובשת. אני מאמין בכוחה של החברה והקהילה לתמוך ולחולל תהליכים של החלמה. 

מרחבי ההחלמה נמצאים בקשר קרוב עם העיר, אך גם מייצרים סביבה ביופילית טבעית וירוקה. קשר בלתי אמצעי אל הקרקע, העץ, האוויר והרוח מתאפשר בתכנון בכל חלקיו באמצעות אסטרטגיות פאסיביות המתאימות לתנאי האקלים המקומי.

הנה קישור לאתר התחרות, והחומר הגרפי המלא שהוגש.

מרכז רפואי אינטגרטיבי לילדים בחאלב, סוריה (הגשה לתחרות)

משתתפים בהגשה: איל יוסינגר, אדריכל

שחר אור, מימונה מאסראווי, נוי עצמי, ה. אדריכלות אלישבע גנון, אדר' הודיה רובין

https://uni.xyz/project/children-integrative-health-center-cihc-/

0 צפיות
  • Facebook
  • Instagram
  • LinkedIn